החלטה בתיק עע"א 1360/05

1.         העותר מרצה עונש מאסר של 9 שנים בגין ביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים במשך 7 שנים בגיסו, יליד סוף שנת 1979, ביצוע מעשים מגונים במשך 3 שנים בגיסתו ילידת 1982 וביצוע מעשה מגונה בגיסתו ילידת 1985, נשוא ת.פ. 1020/00 (מחוזי ת"א) שכתב האישום וגזר הדין בו הוצגו בפני והוא מבקש לצאת לחופשות לאחר שריצה מעל 4 שנות מאסר ולצאת לחתונת בתו הבכורה שאמורה להתקיים ביום 13/4/05 בערב באולם שמחות בנס ציונה.

            המשיב 1 (להלן: המשיב) מתנגד ליציאת העותר לחופשות ולאפשר לו להשתתף בחתונת בתו וסומך התנגדותו על חוות דעת וג"ע מיום 26/10/04 שהוצגה בפני.

2.          ב"כ העותר טוענת שיש לקבל את המלצת ועדת גילוי עריות (להלן: וג"ע) מיום 15/7/03, ואת המלצת מב"ן מיום 12/10/04 להוציא את העותר לחופשות בתנאים מגבילים, שכן אין כל נימוק לשינוי המלצתה של וג"ע ולאור פגמים שנפלו בדיוני ובשיקולי וג"ע שבעקבותיהם ניתנה ההמלצה שעליה מסתמך המשיב בסירובו להוציא את העותר לחופשות ולאפשר לו להשתתף בחתונת בתו.

            לטענת ב"כ העותר אין בנימוקי וג"ע מיום 26/10/24, כפי שהובאו בפרוטוקול הגלוי והחסוי, כדי למנוע הוצאת העותר לחופשות שכן חרף הכחשתו של העותר את ביצוע העבירות המליצה וג"ע ביום 15/7/03 על הוצאתו לחופשות, העותר עבר קורס טיפול בעברייני מין וגם החשד שהעותר לוקה בפדופיליה נלקח מחוו"ד מב"ן מיום 18/9/03, אשר שונתה בחווה"ד של מב"ן מיום 12/10/04 שהמליצה על הוצאת העותר לחופשות כאמור.

            לטענת ב"כ העותר היה על וג"ע לאמץ את חוו"ד מב"ן הנ"ל בכל הקשור למסוכנותו של העותר ולא לדון במסוכנות זו וכי עמדת קורבנות מעשיו המיניים של העותר חורגת מהערכת  מסוכנותו של העותר, מה גם שאין כל קשר בין בני משפחת העותר והעותר לבין קורבנות מעשיו ובני משפחותיהם והם לא מוזמנים להשתתף בחתונת בתו.

            ב"כ העותר טוענת שוג"ע לא נתנה בטוי בהחלטתה מיום 26/10/04 להיבט המשפחתי של העותר ומשפחתו, אשר נלקחו בחשבון וגרמו, בין שאר הגורמים, להמלצה הקודמת מיום 15/7/03 להוציאו לחופשות, שכן בדיון שקדם להמלצה נשוא העתירה לא השתתפה עו"ס משפחתו של העותר. כמו כן טוענת ב"כ העותר כי לא ברור מי מילא את מקומה של יו"ר וג"ע בדיון האחרון בעניינו של העותר ומה סמכויותיו.

            לדברי ב"כ העותר תיפקודו של העותר בבית הסוהר תקין, הוא בן 50 ויש לו הורים מבוגרים וחולים שהתא המשפחתי חשוב להם ובשל מצבם הם לא ביקרו את העותר בכלא מזה למעלה משנתיים.

3.          תגובת המשיב בכל הקשור לשינוי שחל בעמדת וג"ע ולפגמים הנטענים בדיון ובנימוקים שהביאו להמלצתה שלא להוציא את העותר לחופשות מתמצית במכתבה של עו"ד אברמוביץ יועמ"ש משרד העבודה והרווחה, אליו צורפו הפרוטוקולים הגלויים והחסויים של דיוני וג"ע בימים 15/7/03, 20/1/04 ו-26/10/04.

            ממכתבה של עו"ד אברמוביץ, כמו גם מהפרטיכלים והנימוקים של המלצות וג"ע עולה שהנימוק העיקרי בגללו לא המליצה וג"ע בתאריכים 20/1/04 ו-26/10/04 על הוצאת העותר לחופשות הוא ההשפעה המזיקה שתהיה לכך על מצבם הנפשי, הקשה בלאו הכי, של קורבנות מעשיו ובני משפחותיהם.

4.         אינני מקבל טענת ב"כ העותר שוג"ע לא היתה מוסמכת לדון בהשפעת הוצאתו של העותר לחופשות על קורבנות מעשיו אלא היה עליה לאמץ את המלצת מב"ן.

            סעיף 10 לחוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א 2001 והתוספת הרביעית לחוק מקנים לנפגע עבירת מין, כמו קורבנות מעשיו של העותר, זכות שהמשיב יידע אותו על מהלך מאסרו של האסיר שביצע בו את העבירה, לרבות מועד יציאתו לחופשה.

            בסיפא מפנה סעיף 10 לסעיפים 19 ו-20 לחוק שמקנים לנפגע זכות להביע עמדה בענין שחרור מוקדם וחנינה של האסיר שביצע בו את העבירה ומשכך הוא זכאי להביע עמדה גם בענין יציאתו לחופשות, גם אם זכות זו לא הוקנתה לו במפורש.

            גם אם כל נפגע יתנגד, באופן טבעי, ליציאת הפוגע בו לחופשות מבית הסוהר חזקה על המשיב שיבדוק באמצעות הגורמים המקצועיים, כמו וג"ע, אם ההתנגדות מוצדקת כפי שעשתה לגבי העותר שבפני.

5.          מהפרטיכל של וג"ע שהתכנסה ביום 15/7/03 עולה שאמנם היה בפני הוועדה מכתב של המטפלת באחת הקורבנות שבו נכתב כי יש נסיגה במצב הקורבן כל פעם שיש נסיון התערבות והאיזון נשמר כל עוד העותר בכלא, משפחת העותר וקורבנות המעשים גרות בסמיכות זו לזו והקורבנות מרגישים פגועים מכך שהעותר לא הודה.

            חרף האמור לעיל, וחרף העובדה שוג"ע התרשמה, בהסתמך בין היתר על חוו"ד מב"ן שלא התייחסה לבקשת העותר לצאת לחופשות, כי העותר מניפולטיבי והפרוגנוזה לטיפול בו נמוכה היא המליצה על הוצאתו לחופשות של 6 שעות במהלכן לא ישהה במקום מגורי משפחתן ומשפחת הקורבנות ולא יצור קשר עם הקורבנות, וזאת מאחר שהתקבל הרושם כי קיים קשר טוב בינו למשפחתו הגרעינית (שאיננה משפחת הקורבנות - א.ט).

6.          מהפרוטוקול הגלוי של הדיון בוג"ע ביום 20/1/04 עולה שנציג מב"ן דיווח שהעותר לא משתף פעולה בצורה קיצונית ומב"ן קיבלו מכתב מעו"ד של העותר לא להיות בקשר עם העותר. כמו כן דיווחה עו"ס הקורבנות, שבגרו בינתיים, כי הם מאשימים את העותר בהדרדרות מצבו של אביהם שנפטר, לדבריהם מה שמאפשר להם לתפקד זה היותו של העותר בכלא וכי החלטת הועדה הקודמת לאפשר לעותר לצאת לחופשות קשה להם.

7 .         מהפרוטוקול הגלוי של וג"ע מיום 26/10/04, בסופו המליצה שלא להוציא את העותר לחופשות, עולה שמפי עו"ס הקורבנות נמסר שהם לא נמצאים איתה בקשר טיפולי, פנייתה אליהם גורמת להם לקשיים ולסערת רגשות והם מתנגדים להוצאת העותר לחופשות.